והמחבר שלו אמר שהאנקדוטות והיתרונות הם רבים כל כך עד שהם מוסברים ארוכים וסיכמתי ושמתי בחלק זה מה מתאים למהלך הדיבור במשמעות והמתאים. מי שרואה משהו מזה, שישקול את הפרקים ואת מה שמתאים בכל פרק וימצא אותו, ואם לא ציינתי בראש פרקים רבים מה ארוך בייצוא כי זה המשמעות מתאימה למשמעות. אם המחפש מתחשב בייצוא הדלתות ולא מוצא את מה שראה ולא ידע עם איזה מתאים, אז התבונן במשפט הסעיף המתאים, והתנצלתי שאם העוברים מסתמכים על ספרי ביטוי, במיוחד , הם לא היו מסוגלים לעשות הרבה דברים, אבל המעבר צריך להיות מודע למקורות הביטוי ולבטא את מה שנראה לו מהמשמעות. הוא כתב ספר על כך ואני כיניתי אותו כוכב ההארה בעקרונות הביטוי. ריכזתי בספר זה משפט נפרד במקומות שמתאימים להזכיר, וההבעה החכמה מבינה את אזכורו, ואת ידיעת העקרונות מבינים אנשי ההבעה .