אל-כרמני אמר: ~מי שראה שהוא עירום, אז הוקדש לעניין שהוא שקל בזהירות . זה הרגיש שהוא עירום בשוק או שהמרכז מתמלא באנשים וראה את איברי המין הבולט בתופעה של עם מסוים שמביט אליו והוא מתבייש באנשים שזה פגם שהסתתר מהם לא רוצה לזהות עשוי להצביע על הפרה של ההסתרה אך הרגיש שהיא מתפשטת במסגד שהוא מסיר את עצמו מחטאיו ואולי דל במסגד, ניתוק מההצגה של הדת שיש לו, כמו קריאה לתפילה, תפילה, דקלום, האימאם וכן הלאה . ומי שרואה שהוא עירום ויש לו כמה דברים שהוא מסתיר בקרב אנשים, אז הוא מפרש אדם שהיה עשיר וכספו נעלם ואת שאר הדברים שהוא מסתיר, כדי שהוא ישמור עליו וימשיך בדרך של אלוהות . הוא חש כי עירום ולא זה דבר שאיש לא ראה את תקלותיו והוא אינו חושב שהוא גילה כי היה מרפא חולה, אם כי דאג שהוא הלך בדאגתו העיקרית, אף שהוא חייב לבזבז את דתו וכי ) היה כסף זהב עשיר או מכר את ביתו או מת את אשתו, ואולי הצביע על חזרה בתשובה ואולי הוא מסולק מהעולם ומכוסה בהמשך, ואולי הוא ייפגע מכספו, ואפשר לומר לו על מה שהוא שונא ולהפשיט את הצדיק הוא טוב ומועיל, והם והסורבים יוצאים ומבזים ומכפישים את כיסויו וחושפים אותו . הוא הרגיש שלהיות ערום הוא האשים על ההאשמות של שם תמים של הפסוק, הו אתם המאמינים! וראה שהוא עירום והיה הנכס או הבעלים של העבודה שהוא מפסיק לגביו, במיוחד אם שדדת אותו כועס אם הוא ראה מה מרוצה מהלולאות ההן, הוא קל יותר מהבידוד ואולי חוסר הפאר . ואם האישה רואה שהיא עירומה, אין בו טוב בשבילה, ואם יש לה בעל, הוא מתגרש ממנה . אם זה מחשיב את זה בשוק או במרכז מלא אנשים וראה עם הראש ההוא גילה שהוא פירש את הפורענות הגדולה שלה או את בעלה או לפאר אותם או את עצמה והיא מפורסמת בכספה ולצנע בצניעות, זה לא טוב לראות שהנשים כל המשפט, בין אם בנים ובין מבוגרים .