ומי שרואה שהסגן נותר סולטן, אז זו האיתנות שלו, הגדלת הפאר וטובתו הגדולה, בשונה ממה אם היה רואה שהסולטאן נהפך לסגן, ולכן הביטוי שלו נגדו, והסגנות מתפרשות מה גזירת שם ערים, כמו אלשאם מאל-טייב, חלב מחאלב, פרנסה, טריפולי מטריאן, זה תענוג, חמא מחמא וספאד מסאפה וזה נאמר מלבד זאת, קראק הוא מ ביצור, ונאמר שמה שצריך כדי להפיק את השם בטורקית ובירושלים הוא מטיהור ורחמים, עזה מגאז וחנאס מהבהא סונה, ושאר התביעות נמדדות בהתאם ונחשבות כנ~ל .