מדוע אני שואל לפעמים על זמן החזון?

מדוע אני שואל לפעמים על זמן החזון? שאלה זו נשאלת לי ללא הרף, וחשוב לי מאוד להבהיר מה הוא הסתיר בכל שאלה; כדי שכולם יידעו שאנחנו מתחילים מנקודות התחלה איתנות ואיתנות, ושאנחנו מדברים – ברוך השם – עם ידע, ואין ספק שלמדע הזה יש זהות לגיטימית, והוא שונה מאלה שמפרשים חזונות או חלומות מ במונחים פסיכולוגיים גרידא, וזו שיטה שקיימת בשפע, במיוחד בקרב מרפאים. פסיכולוגים, שאלוהים יעזור להם ויהיה להם טוב . ואני אומר כאן : מה שנראה בעוצמת החום שונה ממה שנראה בעוצמת הקור מכיוון שהאש בראשונה ראויה להאשמה, ובשנייה היא ראויה לשבח, וכמו כן כשמתבטא כי אש ראוי לשבח בחורף, ולגנאי בקיץ בעיקר . וזה בחורף שמפגיש אנשים סביבה והופך לנעים להם, בזמן שהיא מוסרת בחום, כך גם הפירות, לראות אותם נאכלים בזמן הבשלות שלהם הוא מאוד ראוי לשבח, והביטוי המשמח עבור המחפש, אך אם חזון נאכל בזמן שאינו הבשלתו, לראייה יכול להיות קונוטציה גרועה עבור המחפש, והיה נהוג שאכילת פירות תהיה טעימה ושימושית בזמן הבשלתם, אך עליו לדעת שהביטוי כאן עשוי להיות שונה לחלוטין, תלוי במצב הרואה, או במקצועו, מינו או גילו, למשל, וכן הלאה מי שרואה שהוא לובש בגדי חורף בזמן החורף הביטוי הטוב ביותר הוא זה שרואה את זה הוא לובש את זה בזמן של חום גדול, ומי שרואה שהוא עושה חג'ג 'בזמן חג'ג', למשל, שונה ממי שרואה שהוא עושה חג'ג 'בזמן אחר . לפיכך אתה מבחין בסיבה לשאול על זמן החזון למעבר, אך לעיתים אין שום חזון בחזון המוביל אותי לשאול על זמנו, ולכן אינני שואל, או שיש בדברי החזון סימן שמעשיר אותי מהשאלה, אז שאלו את הנושא הזה