ראה את הערעור

באשר לשיחה, אבן סירין אמר שזו מצוקה והם נמצאים במקום בו התקיימה השיחה, וכל מי שישמע שיחה שיש בה בכי או משהו דומה, תהיה שמחה והנאה, ואם הוא ישמע צחוק בזה, אז זה נגד זה וכמה מהם אמרו שמי ששמע שיחה והכיר את המתקשר, ובחזון היו עדויות לטוב וידע מה המתקשר אמר את זה מהטוב והרע. אם המתקשר הוא מישהו שמקבל את הצהרתו כשהוא ער, זה כמו שהוא אמר, ואם האמירה שלו בזמן שהוא ער אינה מקובלת, אמירתו אינה נחשבת