זמן ביחס לחזון

2 – זמן לראייה : היבט זה הוא מעברי חומר במיוחד ; מכיוון שהם אלה שעוסקים בכך , מכיוון שלדעת זמן החזון יש חשיבות רבה למעבר , וחזונות מסוימים עשויים להיות סימן לנישואין, להריון או להצלחה בלימודים , אז השאלה לגבי הזמן של החזון נחוץ כדי שהאדם שעובר על שאלת החקירה והתובנה יוכל להביע את הקשר שלו עם הזמן . חזיונות כמו גם זמן עם קשר חזק עם הביטוי , מה לראות החום הקיצוני הם שונים ממה שנראה על החומרה הקרה , Valenar, עבור למשל, את האשמה הראשונה , ו ב שני לשבח ופרות ב החזיונות שהיו נתפסים אכלו בזמן שהם מברכים , והיו נתפסים הנאכלים ללא בזמן הלא הנכון , ובעיקר כי הוא ראה בזמנו ובזמן שלו הוא טוב ביטוי . כאילו ראה שהוא לובש בגדי חורף בזמן החורף הזה טוב וההפך הוא הנכון , וכמו שראה שהוא מבצע חג'ג 'וזמן הראייה בזמן חג'ג' שונה מאלה שראו שהוא עשה חג'ג 'בשעה זמן שאינו זמנו , וכן הלאה , אנו מוצאים כי לשאלתו של המביע אודות זמן החזון יש את היתרונות שלה . האם זה דבר אחר לקרוא לו שאלה לגבי חזון התקופה , כמה מהשואלים על חזונות אומרים לך : ראיתי כאלה ואחרים, ומופתעים מלהגיד לך אירועים ישנים המתרבים לשאול על הזמן של אלרה או אומר לך : זה הוא של כאלה בשנה , וגם זה סוג של חזיונות עשוי הושגו עבור הצופה, אין תועלת מן הפעולות של המוח בו ואין טעם זה עבור המעבר ובגלל זה הוא מזניח אותה , ו עדיף לספר את החזונות במעבר בזמן שנוח לו ולא להגזים בכך , וכמה מחברים הצהירו כי ביטוי החזונות עדיף לאחר עלות השחר ולפני שהשמש זורחת משתי סיבות : ראשית : איש החזון זוכר החזון לא שוכח לא לקח להם הרבה זמן אחרי , ואת השני : יחסיו חוצים זה זמן טוב יותר מאחרים להשתתף הבנה של שני המעברים , עליו השלום, אמר לו 🙁 אלוהים יברך האומה שלי Bkorha ) (1 ), ולעניות דעתי הצנועה n כי הקצאת הזמן ללא זמן ההעדפה לפעם אחת על פני האחרונה היא יחסית ומשתנה מאדם לאדם, וזאת בשל הרגל המעבר מלכתחילה . האם דבר אחר צריך לעשות בזמן , יש הסבורים כי חזון היום חזק יותר מחזון הלילה, וגם זה אינו הוכחה חותכת לכך , וחלקם אמרו : הוא נותן לה את מה שהיה מנמנם , ובתוך שלי הדעה, הדבר החשוב הוא לקצץ את החזון אם החזון , מכיוון שהנפש עשויה להיות עסוקה בבכאלח בחיי העולם ומכיוון שמלכות הרואה קרובה אליו ומכיוון שיש בו משהו רצוי למהר , כגון דחיפת טוב או אזהרה מפני חטא וכדומה (2). ____________________ (1) הוא מסופר על ידי האימאם אל-טירמידהי בספר המכירות, פרק על מה שמגיע מוקדם בסחר – התייחסות קודמת – והוא סיפר ​​על ידי אבו-דוד בספר הג'יהאד, פרק על חדשנות בנסיעות – התייחסות קודמת – , והאימאם אבן מג'אה סיפר את זה בסעיף סחר המסחר על מה שמבקשים מברכת בכור – התייחסות קודמת וזה סיפר על ידי אחמד במוסנד שלו במוסנאד של עשרת המיסיונרים של גן העדן וממוסנאד של האימאם עלי בן אבי טאליב, שאלוהים יהיה מרוצה ממנו – התייחסות קודמת – והוא נאמר על ידי אלדראמי בספר האדונים , פרק, אלוהים יברך את אוממה שלי בכורה – התייחסות קודמת . (2) ראה : אל- נוואווי על ההסבר של סאהיח מוסלמי – התייחסות קודמת – (15/35) ** צוטט מאת ד~ר פאהד אל-אוסאימי