זבל

דונגיל : זה המינימום, ודמיונו לשליח אללה עליו השלום כאשר עמד בהם . אבק הוא מים, כי זה מאדמת האדמה, והסקרנות של מה הבריאה נפטרת ומחיה איתו, כולל עצמות, חימר, גרעינים, קש וכדומה, שזה בפרשנות, כסף . מי שרואה את עצמו על אשפה לא מפריעה, התבונן במצבו ובמה שמתאים לו במעשיו, ואם הוא חולה או חושש להיעלם בגלל אחת הסיבות, מבשר אותו על הישועה או על עלייתו לעולם ש דומה למזבלה . אם הוא רואה זאת, עני מתעשר לאחר עוניו, ומרוויח כסף לאחר הצורך שלו, גם אם יש לו מישהו שמקווה לירושתו, הוא יורש זאת, כי הזבל הוא מאיסוף אחרים ולא מהכנסותיו. . זבל הוא כמו כסף שנאסף מכאן ומכאן ללא אדיקות או שחיטה, בגלל שפע מה שהוא מכיל מבלבול, לכלוך וזוהמה . אם הוא היה רווק, הוא התחתן . האתות היו הזיפים והקש מכל עבר, והם נקנו מכל מקום, והושאלו מכל בית . אם לא, אז חנות הזבל היא החנות והחנות שלו, ולא מבוטל שהוא מחליף כסף, כימר או יבבה, או מישהו שמתייחס למשרתים ולמקצוע כמו תנור . ואם ראוי לו לשפוט, את המלך, איסוף ומעצר אנשים, הוא אחראי לכך, והכסף מגיע אליו, וההטבות ניתנות לו, לחבות ולירושה, כי זבל אינו מובא למזבלה, אלא לאחר הטאטא . גורף מעיד על קנס, הכחדה ומוות . אולי זבל שייך למלך, בית הכסף שלו, ולשופט יש בית אמין ובעל הפיקדונות שלו . באשר למי שקורא במזבלה, אם הוא שליט, הוא מבודד, אם הוא חולה, הוא מת, ואם הוא עני, אז הוא נעשה עני .