בחזון הנביאים והשליחים בכלל ובחזון מוחמד בפרט שמעתי את אבו בכר אחמד בן אל-חוסיין בן מהראן אל-מקרי, הוא אמר : קניתי משרתת שלדעתי טורקית, והיא לא דע את לשוני, ואני לא יודע את לשונה, ולחבריי היה שכן שמתרגם ממנה, אמר, אז יום אחד היא ישנה, אז הבנתי בזמן שהיא בוכה והיא בוכה ואומרת : הו אדוני, לימד אותי את פתיחת הספר, אז אמרתי לעצמי, אני מסתכל על הזדון שלה, אתה יודע את הלשון שלי ולא מדבר איתי, אז החברים שלי התכנסו ואמרו לה : לא ידעת את לשונו ואת הזמן , איך אתה מדבר איתו? והמשרתת אמרה : ראיתי בחלומי איש כועס והרבה אנשים היו מאחוריו בזמן שהוא הלך, אז אמרתי מי זה? הם אמרו משה, עליו השלום . ואז ראיתי אדם שהיה טוב ממנו ועם אנשים בזמן שהוא הלך, אז אמרתי מי זה? אז הם אמרו מוחמד עליו השלום והברכה, אז אמרתי שאלך עם זה, אז הוא הגיע לדלת גדולה שהיא שער גן עדן, אז היא דפקה והיא נפתחה עבורו ובשביל מי הוא נכנס, ואני ושתי נשים נשארנו, אז בדקנו את הדלת והיא נפתחה, ונאמר שלמי שטוב לקרוא את פתיחת הספר ניתן אישור, אז הם קוראים ונותנים להם אישור, ונשארים אני . אז הוא לימד אותי את פתיחת הספר, אמר, ולמדתי אותו בקושי רב, וכששמרתי אותו הוא נפל מת . פרופסור אבו סעד, שאלוהים ירחם עליו, אמר : חזון הנביאים, שיהיה עליהם תפילת אלוהים, הוא אחד משני דברים, הן חדשות טובות והן אזהרה . ואז יש שתי שביתות : אחת מהן היא שהוא רואה נביא במצבו ובמראהו, שכן זו עדות לטובתו של אדם החזון, לגאוותו, לשלמות מעמדו ולניצחונו על מי שנמצא נגדו, והשני רואה אותו משנה את המצב בפנים זועפים. נביא, מצביע על כך לבגוד מזכיר ואת האמנה כדי להוקיע את פסוק : ( אכפת הדברים Nqdahm הברית ואי האמון של הפסוקים של אללה ולהרוג את הנביאים שלא בצדק ). זה בסך הכל, ולגבי הפרטים : אם היה רואה את אדם, עליו השלום, במראהו, היה מגיע למנדט גדול אם היה ראוי לכך . כי אלוהים אדירים אומר : ( אני ח'ליף עלי אדמות ) , ואם הוא רואה שהוא דיבר איתו, הוא יקבל פתק של הקב~ה באומרו : ( ואדם ידע את כל השמות ).