הכשרון של האימאם יקוב בן סופיאן

מעלתו של האימאם יקוב בן סופיאן 96 – יקוב בן סופיאן בן ג'וואן אל-פאסווי (2) אל-חדית 'אל-חאפיז, שהיה בין אלה שאספו וסיווגו באדיקות, סגפנות וקשיחות בדבקות בסונה, ואל האקים אמר : (( לגבי שמיעתו ואשתו ובני נאומו, זה יותר מדי להזכיר )) ואבו אמר עבד אל-רחמן אל- נהוואדי : שמעתי את יקוב בן סופיאניול : (( כתבתי כאלף שייחים, וכולם שברו אמון )). וגם יקוב אמר: (( נסעתי למסע במשך שלושים שנה )) ואבו זרעה אל-דימאשקי אמר : (( שני אנשי אצולה באו אלינו, אחד מהם והם גורשו על ידי יקוב בן סופיאן, תושבי עירק לא יכלו לראות דבר כזה )) הוא מת בשנת שבעים ושבע ומאתיים . עבדאן בן מוחמד אל-מרוואזי אמר : (( ראיתי את יקוב בן סופיאן בשינה, ואמרתי : מה עשה לך אלוהים אדירים? הוא אמר : הוא סלח לי והורה לי לבוא לגן עדן כמו שהייתי על האדמה )) . ומתוך הקפדה של אלוהים על האימאם הזה בבקשתו לחדית ', שסיפר על עצמו, השתמשנו בזה כשיעור לתלמידי ידע. * מוחמד בן יזיד אל-עטר אמר : שמעתי Yaqoub בן סופיאן למשל : (( הייתי במסע שלי ביליתי את חיי, אז אני התמכרתי לכתיבה בלילה, וקראתי במהלך יום הישיבה, אני מעתיק ב. המנורה והיה חורף והמים ירדו בעיניי ולא ראיתי כלום ובכיתי לעצמי כי הייתי מנותק מארצי ומה שהחמצתי מהידע אז עיני התגברו עלי אז ישנתי וראיתי את הנביא – שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שקט – בשינה קראתי : ( הו יעקב, למה אתה בוכה? )) אמרתי : הו שליח האלוהים הלך בוסרה וותארט על מה שהחמצתי . הוא אמר לי : (( עדן מונה )) Phinot אותו הורה בידו על עיני כמו קריאת Alihaa, ו אז התעוררתי Vobesrt, לקחתי רהוט וישב כותב (1). למותר חינוך המעלות 97 – I דע, הו , אדם מוסלמי שיעסוק בבלנובה של המדע הטוב ביותר מהעיסוק בבלנווה של הפולחן וכי האימאמים של ארבעת הארבעה אמרו שפי : שאל את המדע הטוב ביותר של צום תפילה . האימאם אחמד בן הנבל – רחמי אלוהים וברך אותנו בידיעתו – מה שהתפללתי היום אינו חובה, מה שמסביר בממכר אבי זרעה עלי נוואפלי . זה הגיע (( סדר התפיסה )) על ידי השופט עיאד, 3: 234-235 , 240 , 261 בתרגום של האימאם אל- מוחאדית ' , אל-פאקיה אל-עבד אל-זאהיד ( עבדאללה וואהב אל-קוראשי ממצרים. ), בן לווייתו של האימאם מאליק אל-לייט, אל-ת'אורי ואחרים, שמת בשנת 197 ע"ה, אלוהים אדירים ירחם עליו, בו נאמר כי סאהנון אמר : (( אבן וואהב חילק את החיים לשלושה שליש הוא ברבאט, שלישי מודע למצרים, ושלישי הוא על החאג ', והוא הזכיר שזה שלושים ושש חג'ג'. אחיינו אמר : הייתי איתו באלכסנדריה והעם התכנס אליו וביקש ממנו להפיץ ידע, אז הוא אמר לי : זו ארץ פולחן, ואמא שלו רק לעתים רחוקות נתנה לעצמי בה עם עבודת העם, אז הוא עזב את יושב להם בזמנים שבהם הוא היה יושב, ומקבל פולחן ושמירה . לאחר יומיים, הגיע אליו אדם ואמר לו שהוא ראה את עצמו במסגד גדול לעבר המסגד הגדול, והנביא – יהי רצון שאלוהים תפילות ושלום עליו – בו ואבו בכר מימינו, ועמר משמאלו, והיית בין ידיו, ובמסגד פרחו מנורות הטובות והבהירות שבהן. ואז הוא כובה, ואז שליח האל – שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום – אמר לך , עבדאללה, שרוף אותו והדליק אותו, ואז עיכוב אותו, ואז נשארתי ימים וראיתי שכל המנורות היו הולך לכבות, אז אמר אבו בכר : הו שליח אלוהים, אתה רואה את המנורות האלה? הוא אמר – שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום – זו עבודתו של עבדאללה, הוא רוצה לכבות אותה ! אבן וואהב בכה, והאיש אמר לו : באתי להביא לך בשורה טובה, ואם הייתי יודע שהוא מעכיר אותך, לא הייתי בא . הוא אמר : זה טוב, זה חזון שבו אני טיף, חשבתי הפולחן כי היה טוב יותר מאשר הפצת ידע, אז הוא עזב הרבה ( זמן ) ועבודתו ליידע, והוא הסתפק להם לקרוא אותו שאלתי אותו * אבן ווהב אמר : הייתי בידי המלך שכתבתי, ואז התפילה התבססה – ובמונח אחר המואזין נתן אישור – היו ספרים שפורסמו בידיו, ולקחתי את היוזמה לאסוף אותם, אז הבעלים אמר לי : לשליחייך, מה שאתה עושה לא טוב יותר ממה שאתה נמצא .