מלבישת את השמלה

לבישת החלוק : כי מי שלובש אותו, קונה אותו או תופר אותו ואת בטנו, ואם הוא עני, הוא נהיה הכרחי מכיוון שהוא דוחף את הקור המעיד על עוני, ואם הסולטן היה פוגש אותו, הוא היה מקבל אותו, ו הוא היה טוב והיה בטנה ובתוכו הכסף של יבשת, שהיא הכותנה שבתוכה, כמו אוצר וכסף בבית הכסף. . ואם הוא היה רווק, הוא התחתן, ופניה היו זהים, והרירית שלה הייתה אשתו, והכותנה הייתה הנדוניה שלה, והמיתרים היו ברית וללא דופי, ואם הוא תפר אותה ולא לבש את בעלה של בנה או של בתה , או חוזה נישואין לאחרים, או קבוצת בני זוג נפרדת, במיוחד אם הוא היה זקן ומקופל . וכל זה היה בימי החורף באבן ללבוש אותו . באשר ללבוש אותו בקיץ, מדובר בדודה מאישה, דת, מחלה, מאסר, מצוקה או מצוקה למען האישה . אם הוא היה מאנשי המלחמה, הוא היה לובש את אומתו ומקבל את אויבו במחיר מלחמה .