ואם הוא רואה את ידו נופלת ממה שהוא רוצה מעבודה איתו ודיכוי או נבול, אזי פירושו באותה יד ויכולת אינו משיג את מבוקשו, והוא מוחלש על ידי מי שמבקש את עזרתו . ואם הוא רואה בידו את מעלת העוצמה והרגיעה בדיכוי, הרי שפירושו בידו וביכולתו לעשות את מבוקשו, ועזרתם של מי שמבקש ממנו עזרה, ויש בזה היבט אחר , שאורכו, קוצרו, חוזקו וחולשתו הם תוצר של בעליו, שהיד הופכת אליו, ויד של ידיים טובות, לדעתו, כמו שאמרה אבו בכר וסייד בן אלמוסייב, הם השתמשו ביטוי ~חזון~ עם שמות ומשמעויותיהם, והסתמך על חזון זה . אם הוא רואה כי ידו נחלשה, נפתחה, התייבשה או שרוחה מסריחה : להוציא אחרים מן הטרף, הרי זו שחיתות בעבודתו של בעליה, למה שהפכה, או שהשאיר את השלמתה אצלו , או חולשה של כוחו עליו . אם הוא רואה כי ידו הפכה את ידו של נביא מקרב הנביאים או חלק מהצדיקים, אז ראה כיצד אותו נביא או אותו צדיק היה זה שהנחה את אלוהים על ידיהם מהנחיה או שהציל אותו מ האבדון, וכיצד היה גורלו בקרב עמו, מה סבל מהם מפגיעה, ואיך זה היה התוצאה של פקודתם ופיקודם, כך גם אלוהים מנחה את העם ביד החזון, וזה היד תואר, ובאמצעותו אלוהים מציל את העם מטעויות הדרכה, וכל הנזק שייגרם בכך, בדומה למה שהנביא פגש באלוהים, כך שמצבו ומעשיו הם כתוצאה מכך, כמו המלאכות שהנביא, וזה חזון מכובד שרק אנשי סגולה ונפגשים איתו כמעט ולא רואים . ומי שרואה חזון כזה בפרט ללא אנשי סגולה, יראת שמים ויכולת, וכל מה שמתואר, אי אפשר להתקבל ולדחות .