מה לגבי לראות את השליח, שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום, האם זה אפשרי? מה זה אומר? האם זה תמיד חזון אמיתי, בין אם השליח, שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום, האם היה חזון כמתואר בביוגרפיה של הנביא, או שהוא היה שונה? באמירה או בתיאור; למשל, אם נראה צעיר, או עם זקן לבן, או לובש בגדים שהוא לא רגיל ללבוש, או שהוא נראה מזמין כמה דברים שעומדים בסתירה לשריעה המטוהרת, כמו הערצת קברים, ניתוק הרחם, או הרג, … וחוץ ממה שהוכחתי מסיפוריהם וחשבונותיהם של אלה שראו אותו … ? ראשית, אני אומר שחזון השליח, יתכן שתפילת האל ושלום עליו, הוא אפשרי, והיא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לחזון הצדיק. שני השייחים יצאו מהאדית של אבו הוראירה, יהי רצון שאלוהים אמר לו : שליח אלוהים, תפילת אלוהים ושלום עליו אמר : [ מי שרואה אותי בחלום ראה אותי, שטן לא מחקה אותי. . ] ובקריינות עליו : [ מי שרואה אותי בחלום יראה אותי כשהוא ער, או כאילו ראה אותי כשהוא ער, השטן לא יחקה אותי . ] ב רומן : [ מי שרואה אותי וראה תקין ]. אבל צריך זה להיות חזון פי כשנת ביוגרפיה של תיאורים, כך האימאם מוחמד אבן סירין אמר לאחר השיחה לפני, [ מן תקין לראות אותי ראתה ] , : אם הוא ראה את התמונה שלו . והאימאם הזה נהג לומר לו שהוא ראה את הנביא, יהי עליו תפילת ה 'ושלום, שאמר : תאר לי מה שראית. אם הוא תאר תכונה שהוא עשה לא יודע, הוא אמר : אתה לא רואה אותו . אמר אבן חג'אר ושרשרת השידור שלו נכונה . לכן, מי שרואה את השליח בסתירה לתיאורו, החזון אינו חזון על פניו, או חזון אמיתי, אלא חזון שזקוק לפרשנות. פרשנות זו קשורה לצופה . לכן, יש חוקרים שאמרו : מי שרואה אותו במראהו ובמצבו הוא עדות לטובת הרואה ולשלמות סמכותו ומנצח את מי שנמצא נגדו, ומי שרואה אותו במצב משתנה, מקמט את מצחו, או שיש לו שוקה או מחסור בחלק מגופו, הם עדות למצב הרע של הרואה . אך אין ספק שמי שרואה את השליח, שיהיה עליו תפילת אלוהים ושלום, על איזו איכות שהיא תהיה, שהוא ישמח, והוא צריך לדעת שאולי יש לציין את המשמעות, או שאסור לרוע, וזה מה שהחליט האימאם אבן חג'אר, שאלוהים ירחם עליו.