רואים הפשטה

באשר למערומיות, מי שראה שהוא עירום, נשלל ממנו עניין שהוא חשב עליו היטב, ומי שראה שהוא עירום בשוק או בקהל של אנשים וראה את עירומתו בולטת כשהוא ביישן מלהופיע בפני אנשים והיה עליו כמה מבגדיו, אז הוא נחשף ועניינו מתגלה לאנשים ועשוי להצביע על הפרת כיסויו ואם הוא מוסר במסגד אז הוא מוסג על חטאי הצדק הוא עושה בו, ואם הוא רואה שהוא עירום ולא ראה את עירומתו בולטת. אם הוא חולה, חף ממחלתו או מתייסר, דאגתו או חובו נעלמו, חובו יתמלא, וזה עשוי להצביע על חרטה ומערומם של חטאים, או שהוא מסולק מהעולם ומכוסה בהמשך וזה אמר שכספו נפצע או משהו שהוא שונא לגביו. ונאמר כי הצדיק נשלל מבגדיו והוא נשלל מדאגותיו והסורר הוא הנטל וההתקפה המגונה, ומי שראה שהוא רץ עירום, אז הוא מואשם באשמה שהוא להיות חף מפשע, ואם אדם בעל סמכות יראה שהוא גנב את בגדיו עד לפשטתו, בקרוב הוא היה מפוטר, ואם אישה ראתה שהיא עירומה או שראשו נחשף באסיפת אנשים זה אסון שנכנס אליה למען בעלה ועבורו היא יקרה או היא עצמה וכספה