האם עדיף לבטא חזונות או לתת להם להתגשם עם הזמן? ראשית, צריך לדעת כאן שלא נכון שכל החזונות מתקיימים, גם אם החזון איש הוא מאמין, יתכן וחזונו של המאמין לא יתגשם באופן ישיר, הוא עלול להתעכב, וייתכן שהוא לא יתגשם כלל. כמו כן, חזונו של המאמין עשוי לשקר. בגלל החדית 'של אבו הוריירה, שאלוהים יהיה מרוצה ממנו, בסמכות הנביא, שיהיה עליו תפילת האל ושלום, הוא אמר : [ כשהזמן יתקרב, חזונו של המוסלמי כמעט לא ישקר, וחזונו של המוסלמי. אמיתי יותר עבורך, והחזון של המוסלמי הוא חלק מארבעים וחמישה חלקי הנבואה ] המוסכמים והנוסח למוסלמי . ומי שרואה מה נעים לו, עדיף שהוא יציג את זה למי שחוצה אותו בשבילו . באשר למי שרואה משהו שמפחיד אותו או מצער אותו, הוא לא צריך לספר את זה לאף אחד, והוא חייב לעשות את אמצעי הזהירות שהוזכרו . יש אנשים שיכולים לומר מדוע איננו מאפשרים לדאוג לחזון או לחלומות על ידי זמן או זמן, וזאת נקודת מבט שמכובדת, ואני תמיד אומר : דעתי שגויה שאולי נכונה, ודעתו של אחרים נכונים ואולי טועים, אך אנשים אלה אינם צריכים להאשים את מי שמחפש את ביטוי חזונם או אפילו את חלומותיהם. זו עשויה להיות בשורה טובה, או אזהרה לבעליה, והאימאם אחמד, שאלוהים ירחם עליו, אמר : החזון משמח את המאמין ולא מטעה אותו . והחזון איש עשוי להפיק תועלת ממה שהוא רואה בשנתו. האימאם אלדהאבי אמר באל- סירה [1/81] בחזונו של עבד אל-רחמן בן אופ, שאלוהים יהיה מרוצה ממנו, שהוא ייכנס לגן עדן שאהבו, למרות שהוא אחד מאנשי גן העדן. , ואחד מעשרת המיסיונרים, אמר : שרשרת ההעברה שלה טובה . הוא ואחרים הם חלום, ולחלום יש פרשנות, ואבן אופ, שאלוהים יהיה מרוצה ממנו, נהנה ממה שראה וממה שהגיע, עד שנתן צדקה בכסף רב ששוחרר עבורו – ושבחים. יהיה לאלוהים – רגליו, והוא הפך לאחד מיורשי גן העדן ואין שום נזק . אלוהים יודע ,,