לִשְׁחוֹט

זה בחלום אי ציות ואי צדק . ומי שרואה שהוא נשחט, יבקש מקלט באלוהים הכל יכול . ומי שרואה עם שנהרג, זו עדות טובה לשלמות הדברים של הרואה . ומי שרואה בשנתו שהוא שחט אדם אחר, או שאדם אחר שוחט אותו, הדבר מעיד שגם הדברים מושלמים . ומי שרואה מישהו ששוחט על ידי שוחט, אז הטבח יקבל טוב מהשוחט, ואם הוא נכלא הוא יקבל באופן מוחלט, ואם הוא חושש שהוא ישיג את ביטחוננו, ואם הוא דיבוק, הוא יהיה משוחרר, או שאסור נגאל, או נסיך, אז הוא יתווסף במדינתו . ומי שרואה שהוא שוחט אדם, אז הוא מדכא אותו, כמו גם כל מה שאסור לשחוט אותו, כי העושה עוול הוא מושא לכך . ומי ששוחט כמה מהמהרמות שלו, הוא מזניח את ייעודו וקוטע אותו, ואם עבד נשחט בחלום, הוא ישוחרר . ומי שהיה במצוקה וראה שנשחט, חרדתו תשוחרר . שחיטה היא נישואין, כך שמי ששוחט עדויות על נשים כמו יונים וכבשים יתחתן . ומי ששוחט משהו מגבו, הוא יביא אותו במעבר האחורי . ומי שרואה אדם שחוט שלא יודע מי שחט אותו הוא אדם שהמציא כפירה, או העיד עדות כוזבת על צווארו . לגבי מי ששחט את אביו ואמו, עליו למנוע אותו . אם הוא ראה . הוא שחט ילד צעיר שצלה, והברביקיו לא בושל, כי העוול בכך הוא לאביו ואמו . ואם אדם רואה שסולטאן שוחט אדם ומניח אותו על צווארו של האדם שחולם, אז הסולטאן מדכא את האדם, ומבקש ממנו מה הוא לא מסוגל לעשות, ונושא זה דורש את הטענה הזו . ואם ראשו של הנשחט אצלו, הוא יילקח איתו ולא ייקנס, והקנס הוא על מי שביצע אותו, אך הוא מעניק לו נטל הזוי . ומי שרואה שנשחט אדם או עם נשחט, הוא הוזה ויש לו גחמות וחידושים . מי שרואה שהוא שוחט את עצמו, אז אשתו ממנו אסורה . אם דם השחיטה יוצא, הרי זה עוול ואי ציות, ואם לא יוצא דם אז מדובר בזוגיות ובכבוד .