אשחר הוא פרנסה בחלום . מי שיאכל את האשחר יהיה טוב בדתו, ואם הוא ראוי למנדט ולפסיקה, הוא ישיג זאת . האשחר ראוי לשבח בקונצנזוס של מי שמביע את כבוד עץו, ולחותו חזקה יותר מארצו היבשה . זה מיועד לבעלים . דת היא עלייה בדת, שהיא סלאח . ואכילת אשחר לסולטן היא כוח בסמכותו, ועבור מי שמתאים לסדרנות . והאשחר נשאר כמו שהוא בערות .