…חלב פיל מעיד על כסף אסור מאדם גדול ….
חולם על חלב שנשפך
(40 פירושים ומשמעויות של חלומות על חלב שנשפך)…הוא נמצא בחלום, אם אין שום נזק ממנו, אז זה טוב, פרנסה ורחמים . אולי הגשם הצביע על חיי האדם והארץ, או על השגת מה שהאדם הבטיח . אם הגשם ספציפי למקום ידוע, הוא מעיד על צערם של אנשיו, או שהם נחשפים לצופה . אם הגשם הוא שנה מזיקה, כמו אם יורד גשם של דם או אבנים בשמיים, הרי שהוא מעיד על חטאים וחטאים . ואם הרואה נוסע, נסיעתו עשויה להיות מושעה . הגשם המועיל עשוי להצביע על פיוס עם אויבים, או על הקלה במצוקה . וגשם הוא שיירת גמלים בדיוק כמו שיירת גמלים זה גשם . ומי שרואה עבורו גשם ציבורי, עניין מת חי לו, ומקבל טוב, חסד וברכה, ואם הוא מוצף או חוב, הוא ישוחרר . ובאותה שנה ירד גשם של פרג 'וגאת' . ומי שיראה גשם בביתו, במיוחד ללא אנשים, יזכה לתועלת, לטוב ולכבוד . ומי שרואה גשם שנשפך מכל עבר ועוקר עצים, זה מרדה והרס מצד הסולטאן . אם האדמה גשמת דם אז היא מייסרת . אם חקלאי רואה גשם, הרי שהוא חדשות טובות ופוריות . ונאמר : אם הגשם הוא עפר ללא אבק, הרי הוא פורה . אם הגשם הוא דבש, אז זה טוב לכל האנשים, וכמו כן אם זה שומן, חלב, שמן וכדומה . והגשם מעיד על רחמיו של אלוהים, דתו, הקלה ועזרה . אולי צוינו המכות היורדות מהשמים, כמו ארבה, ברד ורוח, במיוחד אם הייתה אש והמים חמים . אולי זה מעיד על הפיתוי והדם שנשפך, ואולי זה מעיד על מחלה ומחלה אם לא היה בזמנו . ואם הגשם היה בזמן, זה ימנע ממנו לנסוע או לעבודתו, או למען חוליו, או בגלל עוניו, או שהוא נכלא . ואם הרחץ בגשם מטומאה . או שהוא טוהר עם זה לתפילה, או שהוא נשטף בטומאה בגופו או בבגדיו, ואם הוא היה לא מאמין, הוא הפך מוסלמי, אם הוא היה חוטא, הוא חזר בתשובה, ואם הוא היה עני, אלוהים אדירים היה להעשיר אותו, ואם היה לו צורך ברשות, הייתי מפצה עליו . ומי שראה שהשמים מטילים חרבות, העם יהיה סובל מוויכוח ומריבה . ומי שיראה שהוא שותה מי גשמים, אם הוא מטוהר, אז יהיה לו טוב, ואם הוא רע, הוא היה חולה במה ששותה מים . ראה גם את הרעם, וראה את השמים ….
…גשם : מעיד על רחמיו של אלוהים, דתו, הקלה ועזרה, ידע, הקוראן והחוכמה, מכיוון שמים הם חיי הבריאה וטובת האדמה, ובאובדן הרס האנשים והבקר והשחיתות העניין ביבשה ובים, אז מה דעתך אם המים שלהם הם חלב, דבש או שומן . זה מעיד על פוריות, שגשוג, מחירים זולים ועושר . מכיוון שהוא הסיבה לכל זה, והוא מופיע, וכיצד, אם מדובר בחיטה, שעורה, שמן, תמרים, צימוקים או אבק ללא אבק, וכן הלאה, מה שמעיד על כסף ופרנסה, וזה עשוי להצביע על צרכים לרדת מהשמיים כמו ארבה, ברד או רוח, במיוחד אם הם נמצאים בו אש או מימיו היו חמים, כי אלוהים, כבוד לו, ביטא בספרו את מה שגילה לאומות ייסוריו עם גשם, כמו האומר הקב~ה : ~ וגשמנו עליהם, כך הגשם של האזהרים .~ ואולי מסומן על ידי מרדה ודם שנשפך, במיוחד אם מימיו היו דם . ואולי המחלות והמחלות מסומנות על ידי אבעבועות שחורות והציור, אם זה לא בזמן ובזמן שהוא מזיק לקור שלה ולנקודה הטובה שלה, וכל מה שפוגע באדמה ובצמחיה ממנה מזיק לגופים שנוצרו גם ממנו וגדלו בו, אז מה אם הגשם היה במיוחד בבית, כפר או יישוב לא ידוע, ואולי זה הצביע על מצוקתו ויסוריו של הסולטאן, כמו יריבים וסדרים, במיוחד אם זה היה גשם עם חיים, וכן הלאה . בין עדויות הייסורים, ואולי עדויות לרפואה, לתבונה, למניעה ולחופשה עבור מטיילים, בעלי מלאכה וכל מי שעובד באוויר הפתוח, כי אלוהים אדירים אומר : ~ אם יש בך נזק מגשם .~ מי שראה גשם ציבורי במדינה, אם העם היה בפריון ירוד, מחירם היה זול, אם עם גשם כפי שהוא ראה אותו, או על ידי חסד שלו, או ספינות שהציעו אוכל . ואם היו בדיכוי, ייסורים ומחלות, אז זה ייעלם מהם אם הגשם היה מועיל באותה תקופה, ואם הוא היה מזיק או שיש בו אבן או אש, מכפיל את מה שהם נמצאים בו, ואת תדירות איתם בהתאם לחוזק והחולשה של הגשם . אם זה היה ריסוס, העניין קל לראיה . ומי שרואה את עצמו בגשם או לכוד מתחת לגג או קיר, אז הוא מזמין נזק באמצעות דיבור ופגיעה . או שהוא היכה ככל שהגשם היכה בו, או שהוא נפגע על ידי מנקז אם הוא היה חולה, או שזה הזמן שלו, או שהמקום היה המקום שלו . באשר לאסור מתחת לחומה, או שהוא נעדר מעבודתו או מנסיעתו או בגלל מחלתו או מסיבת עוניו, או שהוא כלוא בכלא על פי המסקנות בכל היבט זה מקום בו ראה את עצמו ועם התגברות ראייתו ומה בערותו, אלא אם כן שטף בגשם מטומאה, או טיהור ממנו לתפילה, או שוטף את פניו במים, כך ראייתו נכון, או שהוא נשטף בטומאה שהייתה על גופו או על בגדיו, אם הוא היה כופר, הוא הפך מוסלמי, ואם הוא היה חדשני או חוטא הוא חזר בתשובה, ואם הוא היה עני, אלוהים העשיר אותו, ואם הוא קיווה צורך עם הסולטאן או מישהו כמוו הצליח אותו, והוא הרשה לו את מה שהוא עשוי להזדקק לו . וכל סוג רצוי למינו, כי הוא ראוי לשבח, וכל סוג ששונא את סוגו שונא . ואבן סירין אמר : אין הקלה בספר אלוהים אדיר אם יבוא שם הגשם, הוא מעונן, כמו שאמר הקב~ה : ~ וגשמנו עליהם גשם .~ והוא אמר : ~ ואנחנו התקלחנו אבנים עליהם .~ אם זה לא נקרא פרג 'גשם הציבור הרחב, לפסוק : ~ וירדנו משמים, מים מבורכים ~ , ואמרנו כמה מהם : גשם מראה שיירת גמלים, וגמלי השיירה מראים גשם . והגשם הכללי הוא אבסורדי, ואם הוא רואה שהשמיים גשמו חרבות, אז אנשים נגועים בוויכוחים ומריבות, ואם יורד גשם של אבטיחים, הם חולים, ואם יורד גשם בלי עננים, אז הוא לא מכחיש את זה. , כי הגשם יורד מהשמים . ונאמר שהוא הקלה ממקום שאין בו תקווה, ופרנסה ממקום שלא נחשב . המילה גשם ומים שנופלים וכדומה, נכונה יותר בפירוש מהמילה גשם ….
…סיקור : כניסתו לעיר מעידה על מגיפה, אם האנשים נמצאים בחלק ממנה, או שצבעו הוא צבע הדם או החום . וזה עשוי להצביע על כך שהוא נכנס לצבא צבאי בבטיחות או בחברה, אם לא היה לו עושר והאנשים לא היו מפחדים ממנו, אז אם הוא הרס כמה מבתיהם והעביר את כספם ובעלי החיים שלהם, זה אויב שמקנא בהם או בכוח המנסה נגדם, עד כדי הגדלת החזון ועדויות הערנות . חלקם אמרו שהתקפת האויב היא סוערת, והתקפה של האויב היא סוערת . אם הזרם עולה לחנויות, אז זה שיטפון או חיילי שליט לא צודק שתקפו, והזרם הוא אויב נשלט, ואם הוא רואה שהמרזבים זורמים ללא גשם, אז זה דם שנשפך בזה עיירה או יישוב . אם הוא רואה שהוא זרם מגשם ושפך את מימיו, אזי חששות אלה ניכרים מאנשי המקום ההוא, ופוריותה של מדינה שווה למרזבים, ואם המרזבים אינם מוקמים, הרי שהיא מתחת זה . אם המרזב ממוקד באדם, הוא ייסר . אם השביל השוטף מוביל לנהר, אז המלך הוא אויב שלו, והוא מבקש עזרה מאדם שנמלט מרועו . ומי שחושב שהוא שתה את הזרם מביתו, הוא יתייחס לאויב וימנע ממנו לפגוע במשפחתו או במותו . ומסופר שאדם בא לאבן סירין ואמר : ראיתי את ההפתעות זורמות בלי גשם, וראיתי אנשים לוקחים ממנו, אז אבן סירין אמר : אל תיקח ממנו . הגברים אמרו : לא עשיתי ולא לקחתי ממנו כלום, אז הוא אמר : עשית טוב, והיה זמן קצר בלבד עד למשפטו של אבן אל-מוחלב ….
…מי שרואה את זה צהוב מעיד על מחלה ומחלה הסובלת את תושבי המקום ההוא, ואם הוא רואה את זה אדום מעיד על מלחמה ודם שנשפך בקרב תושבי המקום ההוא, ואם הוא רואה את זה ירוק מעיד על שגשוג וחסד באותו מקום ….
…השוק : מציין את המסגד, כשם שהמסגד מציין את השוק, משום ששניהם סוחרים בו ומרוויחים . וזה עשוי להצביע על שדה קרב שבו עם מנצח ועם מפסיד בו. אלוהים אדירים קרא לג'יהאד סחר באמירתו : ~ אני אלריך אותך לסחר שיציל אותך ~. אנשי השווקים שואפים זה לזה עם עצמם ועם כספם . וזה עשוי להצביע על מקום בו יש תגמולים של תגמול ורווח, כמו בית הידע, אג~ח ועונת החאג ' . וממה שנמכר בשוק מסקנות עדויות . כל זה לא היה השוק לא ידוע, ולכן שוק הבשר הוא כמו מקום מלחמה עם דם שנשפך וברזל . ושוק המהות והפשתן העדין הוא כמו משהו כמו גרונו של דהיקר, ותפקיד הידע . ושוק החליפין, משהו כמו בית השליט, בגלל השונות בדיבור, במשקל ובאיזון . מי שרואה את עצמו בשוק לא ידוע החמיץ עסקה או רווח בסחורה, ואם הוא היה ער בג'יהאד, הוא החמיץ את מות הקדושים והיה אפוטרופוס מכוון, ואם הוא היה על חג'ג ', הוא התגעגע או קלקל, אם הוא היה תלמיד של ידע, הוא הפסיק לעשות את זה או החמיץ פגישה וביקש משהו אחר מלבד אלוהים, ואם אין בזה שום דבר, אז הוא התגעגע לתפילת הקהילה במסגד . באשר לגונב בשוקו במכירתו וברכישתו, אם הוא מוג'אהיד, הוא עולה לרגל, ואם הוא עולה לרגל שאסור לו לצוד, לקיים יחסי מין או הנאה, ואם היה מלומד שהיה לא היה צודק בוויכוח שלו או נבגד בשומן שלו, אחרת הוא ראה את תפילתו, או שהאימאם שלו הקדים אותה בהשתחוותו או בהשתטחותו, או שלא הושלם. זה בתפילה של עצמו, כי זו הגניבה הגרועה ביותר, כמו לדווח . לגבי השוק הידוע : מי שרואה אותו מלא אנשים, או רואה אש שנפלה בו, או גלגל מים טהור שרץ בתוכו, או שהחציר ממולא בחנויות שלו, או רוח טובה נושף דרכו, הפרנסה של אנשיה נגרמת, והם רגילים לרווחים, והצביעות תבוא אליהם . אם אנשי השוק רואים מנומנמים, או שהחנויות סגורות, או שהעכביש הסתובב עליהם או על מה שנמכר, אז יש דיכאון, או שנפל חג לאנשיו . ואם הוא רואה שוק שעבר, מעמדו של המהגר עבר למהותו של מה שהוא עבר אליו, כמו למשל שוק הפשתן, שם אתה רואה את המשרתים בו, כי הוא מגדיל את הרווחים של המפיקים , כשהסחורה מופרדת ועוזבת . ואם בעלי החרס והמחסור יראו זאת, רווחיהם ירדו והכנסותיהם יהיו חלשות . ואם בעלי הסירים והמחבתות יראו זאת, ייסר עליו צרה, מאש, נהר, או הריסה, וכדומה . חלקם אמרו : שוק המינימום, הרחבת השוק, רוחב העולם . ואמרו כי השוק מעיד על מהומה והתפרעויות בגלל האנשים שנפגשים איתו . לגבי מי שחי מהשוק, זה סימן טוב אם הוא רואה בו יצירה או עבודה נהדרים, אך אם השוק רגוע, אז זה מעיד על אבטלה של המשווקים ….
…מי שרואה בחלומו ערפל שנשפך עליו, אז הוא אדם שרוצה שקר, אז אלוהים ירא את אדוניו, ונאמר שמי שרואה ערפל יאשים ויתאבל, ואם הוא רואה את זה מגלה את זה ואז הוא יבהיר ממנו ….
…בחזון הוא מציין את המסגד, כמו שהמסגד מציין את השוק . זה עשוי להצביע על מלחמה בה עם מנצח ועם מפסיד . אלוהים אדירים קרא לג'יהאד סחר באמרה הקב~ה : ( אני אלריך אותך לסחר שמציל אותך מעונש כואב ). ומי שרואה את עצמו בשוק לא ידוע החמיץ עסקה בה, והיה ער בג'יהאד, אז באו אליו קדושים, אבל הוא היה אפוטרופוס מכוון, ואם הוא היה על חג'ג 'הוא התגעגע או קלקל אותו, ואם הוא היה כשהוא מחפש ידע, הוא היה עוצר אותו או את בקשתו למשהו אחר מלבד אלוהים יכול, ואם לא היה שום דבר מזה. הוא התגעגע לתפילת יום שישי במסגד . ומי שראה את השוק מלא באנשים, או ראה בו אש, או שהיה קש דחוס בצדדיו, רווחים וצביעות היו מגיעים למשפחתו . אם אנשי השוק רואים מנומנמים, או שהם רואים את החנויות סגורות, או שהם רואים את העכביש שוזר עליהם, אז הם מדוכאים . חלקם אמרו : השוק הוא העולם, ומי שרואה אותו רחב ישיג עולם רחב . ונאמר : השוק מעיד על מהומה והתפרעויות בגלל מה שהציבור מתכנס בו . לגבי מי שחי בשוק, זה מדריך טוב בשבילו . אם השוק היה איטי, זה מעיד על אבטלה . ושווקים בחלום מעידים על יתרונות, פרנסה ובגדים חדשים . אולי השווקים הצביעו על שקר, מוסר, דאגה ומצוקה . השוק מציין כל מקום מרכזי, כמו מסגדים וכנסיות, והים שאוסף דגים שאוכלים זה את זה . השוק מציין בפני אנשי ההפשטה ליפול אל האסור או הנטייה כלפי העולם, וזה עשוי להיות עדות לענווה . ואם בשוק הוא הזכיר את אלוהים, מרים את קולו, מציין שהוא מחייב את הטוב ואוסר את הרע . ולכל שוק יש פרשנות : באשר לשוק הספרים, לראות אותו בחלום מעיד על הכוונה ותשובה . שוק הרוקחים הוא תרופה לאנשים חולים . ושוק הניחוחות הוא חדשות טובות, בעלים וילדים . השוק המתוק הוא עדות לאמונה ולאיסלאם . ושוק הזרעים, גידולו וחידוש בעלים, תפקיד, פרנסה וכיסוי לעניינים . ושוק התכשיטים מעיד על חתונות, קישוטים ובני זוג . ושוק התכשיטים הוא כמו משהו למעגלי זיכרון ושיעורי ידע . שוק הקופאיות מעיד על ידע במערכות ופרוזה, עושר אחרי עוני, ומעיד גם על משכן השיפוט . ושוק הנחושת מסמל אושר, צרה, פיצוח ראש, נישואין לפרישות, שמחות ותענוגות . ושוק הנשק מעיד על מלחמה וניצחון על האויבים . ושוק העבדים, התהילה והטוב, או הידיעה על חדשות משונות, ואולי מעיד על שוק בעלי החיים . ושוק הצמר והמוך מעיד על יתרונות ופרנסה . ושוק הכותנה מעיד על צמיחה ומזון ועל הופעתה של אמת משקר . והשוק של אבזיר הוא הצאצא, הרווחים והתועלת מהטיפוח . ושוק הירקות מעיד על סבל ומצוקה לחיות . שוק הדגים הוא פרנסה, הטבות ופגישה עם המשפחה וקרובי המשפחה . ושוק הבשר מציין את מקום המלחמה בגלל הדם שנשפך בו . וזה בשוק הנפט, גהי ודבש מצביע על עלייה של רצונות וריפוי של מחלות . הקצבים משווקים דאגות ואנקד . שוק אוכפים נוסע ביבשה . ושוק הפירות הוא מעשים טובים, מדע וילדים . שוק הנדל~ן הוא שימור כספים וסודות . שוק החיטה הוא שגשוג ובטחון מפחד . ואת צביעות שוק העץ, אפליה ומפגש . ושוק הברזל הוא רשע, מצוקה, הנחות, חוסר מזל ומצוקה, וזה עשוי להצביע על פרנסה ותועלת . ושוק המשי הוא תהילה, כסף ועבודה טובה . ושוק השעווה הוא חרטה על החוטא ומנחה לאובדים . ושוק הפומיס הוא מסע, והוא עשוי להצביע על שוק בעלי חיים, עבדים או עבדים . ושוק האוהלים נוסע ועשוי להצביע על שוק תכריכים למתים . והשוק של חג'מין דואג ואבות קדומים ומחלות, ואולי מעיד על עדי השוק . והשוק המוביל מצביע על מחלות עם מגבלה . ושוק הקרנות מסמל שימור, הבנה ומודעות . ושוק הבישול מסמל ריפוי ממחלות ומילוי צרכים . ושוק הבקבוקים מעיד על צביעות ורכילות . שוק הנייר הוא עדות לניצחון של המדוכאים ונקמה נגד הצורר ….
…ובזבוז מתפרש בצורה. אבן סירין אלחבא אמר שזה שקר ממילים ומעשים שאינם נמצאים בו. ג'אבר אל-מג'ריבי אמר: מי שראה בזבוז באוויר אם הוא אדום, זה מעיד על ריב, סכסוכים ודם שנשפך במקום ההוא, ואם צהוב מעיד על מחלה ואם שחור מעיד על עצב הדבר העצוב אם כי לבן מוזכר פחות ו קל יותר ….
…אל-קירמני אמר, ומי שרואה שהוא שותה דם, אסור לבוא כסף, או שנשפך דם שלא בצדק ….
…לעיתים נדירות, אדם בא לאבן סירין ואמר שראיתי דבש מחלב שהובא עד לשים אותו, ואז הובא דבש אחר, והוא שם אותו, מורח אותו ושפך עליו קצף, אז הכנתי אותי ו החברים שלי אוכלים מהקצף הזה, ואז סובבו את ראשו של גמל וגרמו לנו לאכול גם ממנו. אבן סירין אמר: זה עלוב מה שראיתי בשבילך ועבור חבריך. באשר למי שנשפך לתוכו, הרחיב אותו, מה שלא נכנס ליצר של משהו, ולגביך לאכול את תסכולו, הוא נעלם, ואינך מרוויח מכך כי הקב~ה אומר. באשר לחמאה, היא מתייבשת. באשר לגמל, זה בדואי וראשו מתפרש על ידי ראש הערבים, והוא מפקדו של עומר נאמן נאמן עבדול עזיז, ואתה חזר בתשובה עליו, ודבש הוא דבר שאתה מעטר בדבריך ….