** חזונו, שיהיה עליו תפילת אלוהים ושלום, שהוא יקיף את הבית הקדוש .. ומן הראייה הנראית לעין גם חזון הנביא, שיהיה עליו תפילת האל ושלום, שהבית וחבריו היה בא ומקיף אותו. זה היה לפני אומרה של אל-חודייביה כאשר הפוליתאיסטים מנעו מהם להיכנס למכה בשנת חודייביה ושליח האל, עליו השלום והברכה, השלימו אותם בתנאי שהם יחזרו לשנתם באותה השנה ויבצעו אומרה בשנה הבאה אמר עומר – שאלוהים יהיה מרוצה ממנו – אל הנביא, שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום : לא אמרת לנו שנבוא לבית ונקיף אותו? הוא אמר : ( כן, אז אמרתי לך שנגיע אליו באופן כללי ). הוא אמר : אמרתי : לא . הוא אמר : (כי אתה בא ועטוף בו. ) חזון הנביא, יהי רצון שתפילת האל ושלום עליו, התרחש בתקופת השיפוט, כשהוא וחבריו באו אל הבית והסתובבו בו כשהם בטוחים ולא חששו, ואלוהים הזכיר את החזון הכנה הזה באמרה הקב~ה ( אלוהים ושליחו האמינו כי חזון האמת הוא להיכנס למסגד הקדוש, ברוך השם, הוא ייפתח בקרוב. ) כיבוש זה הוא הפיוס שהתרחש בין שליח האל, שיהיה עליו תפילת אלוהים ושלום, לבין הפוליתאיסטים של קורייש. אלזהרי אמר : ~ בלי זה הוא פתח ברור. ~זאת אומרת, שלום הודאביא ומה שנפתח באיסלאם היה גדול ממנו .