חיטה : זה כסף מותר בצרה ובמצוקה, וקניית חיטה מעידה על כך שהכסף נפגע עם עלייה בילדים. גידול חיטה הוא יצירה להנאתו של אלוהים אדירים, והשאיפה לטפח אותה מעידה על ג'יהאד . אם הוא רואה את זה כאילו הוא זרע חיטה וגידל שעורה, אז זה מעיד שהיא טובה יותר מבחוץ מאשר בפנים . אם הוא זורע שעורה, וחיטה צומחת, העניין הוא נגד הראשון . ואם היה זורע חיטה ומגדל דם, יאכל ריבית . והדוקרן הירוק מפרה את השמש, והדוקרן היבש שצומח על רגלו הוא העקרות של הסונה, כי אלוהים אדירים אמר בסיפור יוסף והדוקר ביד אדם, או בגורן או בתוך מכולה, כסף שבעליו מקבל מרווחי אחרים, או ידע שהוא לומד . נאמר כי אני אוהב שחמדאן ראה שהוא מכר חיטה לשעורה, ואז הוא סיפר לאל-שאבי על חזונו ואמר : הוא החליף את השירה בקוראן . ומי שיאסוף את חלוקת אלסאנבל ממטע שמכיר את בעליו, יהיה לו כסף מופרד מבעליו . אם הוא רואה שהזריעה נקצרת בזמן אחר, אז זה מעיד על מוות באותו מחנה או מלחמה . אם האוזניים אפסות, זה מעיד על מות הזקנים . אם זה ירוק, אז זה מוות או הרג של צעירים . והחיטה במיטה היא חבל האישה, ונאמר שמי שראה שנטע יבולים הוא חבל אשתו. אם הוא רואה שהוא חורש על אדמת מישהו אחר והוא מכיר את בעליו, אז הוא מתחתן עם אשתו . ומי שזורע זרע בזמנו, הוא עשה עבודה טובה . אם הוא היה וואלי שהשיג כוח, אם הוא היה סוחר שהשיג רווח, ואם הוא וולגרי, אז הוא הפך לפרד, ואם היה סגפן שהגיע לאדיקות . אם מה שזרע יגדל, החדשות מקובלות, ואם הוא יקטוף אותו, הוא יזכה לתגמול . מי שיראה שהוא אוכל חיטה מבושלת או יבשה, הוא יתאכזב . מי שרואה שקיבתו, עורו או פיו מלאים בחיטה יבשה או מבושלת, אז זהו מוות חייו, אחרת, כי מה שנשאר בו יהיה מה שנותר מחייו . ומי שהלך בין צמח מאוסף, הוא הלך בין שורות המוג'אהדין . ונאמר שההשתלה היא מעשה ידי בני אדם, אם ידוע, עמדתה דומה למקומות ההשתלה באורכה . נאמר בפתגם : ~ מי שזורע טוב קוצר אושר, ומי שזורע רע קוצר חרטה .~ המשורר אמר : אם לא זרעתם וראיתם קוצר … הצטערתם על ההזנחה בזמן הזריעה, ואם הזריעה הפרה מאפיין זה, הרי הם גברים המתאספים במלחמה . הקצור נהרג . אלוהים, שיהיה מהולל ונעלה, אמר: ~ זה דומה להם בתורה ודמיונם במקרא, כזרע שהוציא את חוףו, כך שיבח אותו, אז הוא ניצל אותו .~ אם הוא ראה שהוא אוכל חיטה ירוקה לחה, אז הוא טוב ונזיר בדת . ומי שרואה שיש לו זרע ידוע, אז זו עבודתו בדתו או בעולמו . על פי כל זה, מה הוסבר מדברי בעל החזון ומנהלו, ואם היה זה בדתו, אז התגמול על עבודתו הוא בדתו בסכום הנטיעה ההיא, סכומה וכמותה תועלת, ואם זה היה בעולמו, זה היה סכום כסף שיהפוך לו ותגמול עבור עבודה . אם עבודתו היא בענייניו העולמיים, והוא רואה את בגדו על פי מה שהוא רואה ממצב הנטיעה, אז הכסף הזה נותר אסוף עד שהאהבה תצא מהספייק, ואם הוא ייצא, הכסף הזה יופרד ממצבה הראשון, אלא שהוא מכובד מכסף בקשיים או בהונאות, במיוחד אם זה היה חיטה, ואם זה היה שעורה, זה הכי טוב, והוא מברך את בריאות הגוף וקלות האספקה . אם זה מדויק, זה כסף מובן מאליו, וזה יותר טוב מחיטה, וטוב יותר מלחם, כי האש נגעה בלחם .