ומי שרואה שהוא צם, אז הוא דת בריאה או קצת דיבורים על מה שלא נוגע לו, ואם הוא רואה שהוא עושה את מה שאסור לצום, אז הוא צמצם את הדת שלו, ומי רואה שהוא צם ואז שובר את הצום בזמנו, יהיה לו בדתו ובטובתו ופרנסתו העולמית והוא נעלם מדאגה ופחד, גם אם הוא ראה שהוא שבר את צום במשהו שאינו זמן, הוא עוקף אנשים או שקרים, ואולי מעיד על מחלה ונסיעות, ומי שחושב שהוא שבר את הצום על ידי שכחה הוא לפרנסה מותרת, ומי שחושב שהוא צום מרצונו בטוח מפני מחלות