רפש : בבוצה ובבוץ אין כל טוב בכל זה . אם הוא רואה שחולה שמחלתו נמשכה, אלא אם כן הוא רואה שהוא מחוץ לו, כי הוא מחוץ למחלה ולהתאוששותו, והמטופל לא אם הוא הולך בה או נמס בה, אז הוא נכנס לתוך מרדה, מצוקה ומצוקה, או מאסר, ויד שליט, אם הוא ניצל ממנו בשנתו או מסגיר את בגדו וגופו ממנו בבוץ ההוא, הוא היה בטוח ממה שפקד אותו מבחינת חטא ב חוב ונזק בעולם הזה, אחרת זה יהיה כמו שהוא סבל . ככל שהוא משחרר את הבוץ או מעמיק את קרקעיתו, כך קשה ויותר קשה בראיותיו . ככל שהריח שלו מושחת ומשחיר יותר, כך הוא מעיד על איסור, ומספר החטאים והכוונות הרעות גדל . כמו כן, לישה של החימר ומכה אותו בחלב, אין בו טוב, כי זה מעיד על סכסוכים ומריבות, עד שהחלב מתייבש או הופך לעפר, ואז מחזיר כסף שהוא מקבל אחרי הקושי, האשליה, ריב וסבל .