עפר

לכלוך : מציין אנשים, כדור הארץ, ויש לו עקביות של פרנסת הבריאה, והערבים אומרים : אדם יהיה מאובק אם הוא עשיר . ואולי מסומן על ידי עוני, מוות וקבר, כי זו מיטת המתים . והערבים אומרים : אדם גדל אם הוא עני . הוא אומר : ~ או נזקק המאובק ~ זה חופר את האדמה ונכרה אדמה, זה היה חולה או שיש לו חולה, שקברו, למרות שהוא נסע, הוא חפר את נסיעתו, והאדמה הרוויחה אותו ואת כספו ועניין, מכיוון שהמכה באדמה עוברת, הפסוק : ~ ואחרים הם מכים על האדמה .~ ואם הוא אישה המבקשת לנישואין, אזי הארץ היא אשתו, החפירה היא כריתת יערות, המקל הזכר והעפר את הכסף של האישה או את דם התירוץ שלה . ואם הוא דייג, אז החפירה שלו היא בגידתו לציד, ואדמתו היא הרווח שלו ומה שמועיל לו, אחרת חפירתו נדרשת במרדף אחר רווח, מרמה או תחבולה . העיקרון הבסיסי של חפירה הוא זה שנחפר לשביעית מהקצף על מנת ליפול לתוכו, ולכן נדרשת חפירה מרמה לשם כך . באשר למי שעפר את ידיו מעפר, או בגדו מעפר או איתו על הקרקע, אם הוא עשיר, כספו אבוד והוא זקוק להשפלה ולצורך, ואם יש לו חוב או שיש לו פיקדון, הוא מחזיר את זה למשפחתו ומסיר את כל זה מידו, וצריך אחריו, גם אם זה חולה, היד שלו הקטינה את היתרונות של העולם הזה, נשללה מכספו ונלכדה בעפר . ולהכות את האדמה בעפר, מעיד על ספקולציה עם רווח, והיכה בה בחגורה או במקל, מעיד על נסיעה נאה, וחלקם אמרו : ללכת בעפר, לחפש כסף, ואם הוא אוסף או אוכל אותו, הוא אוסף כסף וכסף עולים על הידיים שלו, ואם האדמה מיועדת למישהו אחר, הכסף מיועד למישהו אחר. אם הוא נושא משהו מלכלוך, הוא יזכה להטבה ככל שנשא, ואם הוא יטאטא את ביתו ואסף ממנו לכלוך, אז הוא בוגד עד שהוא לוקח כסף מאשתו, ואם הוא אוסף את זה חנות, הוא צובר כסף מפרנסתו . ומי שרואה שהעפר מתנקז, זה כסף שקורה לו, כי העפר הוא שלך וכסף, ואם הוא רואה שהוא סחף אבק על גג ביתו והוציא אותו, הרי זה עזיבת כספה של אשתו , ואם בשמים יורד גשם, אז טוב שזה לא לעתים קרובות . וכל מי שממוטט את ביתו והיכה אותו מעפרו ואבקו, הוא הכה כסף מירושתו, ואם היה שם עפר על ראשו, היה מכה בכסף מעיוות וחולשה . ומי שרואה כאילו אדם מערבב עפר בעיניו, אז החתי מוציא כסף על החתי כדי ללבוש עליו משהו או להשיג ממנו את המיועד . אם הוא רואה כאילו השמים גשם הרבה לכלוך, אז הוא מייסר, ומי שגורף את החנות שלו ומוציא את העפר עם מטלית, הוא פונה ממקום למקום .