באשר לפלבוטומיה : אם מישהו רואה זקן, אז הוא זורק אותו, הוא שומע מילה מחבר . אם זה ייצא מזיעת דם, זה יתוגמל . אם לא יצא ממנו דם, הרי נאמר שהוא נכון והמפריד יוצא מהחטא . אם הוא מכבה אותו באופן פרדוקסאלי, אז הוא מפסיק לדבר עליו, ואם הוא עוצר אותו לאורך זמן, אז הוא מגדיל את המילים ומכפיל אותן, ואם הוא רואה שהוא צעיר אז הוא מפנה אותו לאורכו, אז הוא שומע מאויבו דקירה לעברו ומגדיל את כספו . ומי שרואה את זה כאילו הצעיר מפנה אותו, אז זה מותם של כמה מקרובי משפחתו . אם הצעיר שובר אותו זמן רב ודם יוצא ממנו, אז הוא מכה אותו מהסולטאן ולוקח ממנו כסף כמו הדם שיצא ממנו . אם מלומד מפנה אותו ויצא ממנו הרבה דם בקערה או בצלחת, אז הוא חולה וכספו הולך לילדים ולרופאים, כי הצלחת היא הרופא . אם הוא שובר אותו ואינו רואה שום דם או שריטה, הוא שומע מילים מקרוביו המיוחסים לאיבר זה, ככל שסבל מכאב . אם הוא מתעב דם שיוצא, אז הוא חולה ופוגע בכספו, ואם במצפונו פלבוטומיה מועילה לו והדם יוצא ממנו בסכום ידוע ומוסכם, אז דתו תקפה וגופו הוא גם בריא באותה שנה .