הטבעת

הטבעת : באשר לטבעת, היא מציינת את מה שבבעלותו ומסוגלת לו, ולכן מי שנתן טבעת, קנה אותה או נתן לו אותה, הוא היה מקבל סמכות או מלך אם הוא אחד ממשפחתו, כי המלך של שלמה עליו השלום היה בטבעת שלו, וזה גם ממה שהמלכים מדפיסים את ספריהם ואת אוצרותיהם המכובדים ביותר . למלך יכול להיות בית שהוא גר בו ונכנס אליו או בבעלותו, והוא נועל אותו בדלתה, וייתכן שזו תהיה אישה שמתחתנת איתה ומשתלטת על פגיעותה ושוברת את טבעתה או חודרת לתוכה את בטנו, והציפורן הופכת לפניה, ולקחת את הטבעת מאלוהים אדירים יכול להיות שהסגפן והמתפלל יהיה בטוח מאלוהים אדירים מהרע בסיום המסקנה והוא לקח את זה מהנביא, יהי רצון שתפילת האל ושלום עליו, או מהעולם בשורה טובה של השגת ידע, וכל זה מה שהטבעת מכסף, אבל אם זה זהב, אין בזה טוב, וכמו כן אם זה ברזל כי זה הקישוט של אנשי הגיהינום, או נחושת על שם שמו של המילה רע, ומה שנעשה כולל אחד מקצות הג'ין, אנו מחפשים מקלט אצל אלוהים מכל רע . נאמר : הטבעת מציינת גם את האב ואת האישה, או רכישה של שפחה, בית, חיה, כסף או אפוטרופסות, ואם זה מזהב, הרי זו השפלה של גבר, ונאמר כי מי שרואה שהוא חובש טבעת ברזל, זה מעיד על טוב שהוא משיג אחרי עייפות, ואם זה מזהב ויש לו ציפורן זה קשה . הטבעות החלולות והדוממות תמיד טובות, והטבעות המנופחות שיש בהן מילוי מעידות על התנקשות והונאה, משום שיש בהן משהו מוסתר, או שהן מצביעות על תקווה למשהו גדול והרבה יתרונות מכיוון שעצמותיהן גדולות ממשקלן ובאשר לטבעות קרן או שנהב, הן ראויות לשבח לנשים . ונאמר שהטבעת היא סולטן גדול, והטבעת היא מקור המלך, האונה היא יוקרתו, החותם הוא המותר של הסולטאן, כספו והמנדט, והטבעת היא פקודתו ו איסורו, והכיתוב בו הוא כוונתו וכוונתו . מי שחושב שהמלך הטביע את דמותו זוכה במהירות לסמכותו של המלך, אינו סותר אותו מכיוון שהחותמת חזקה מהטבעת . ומי שרואה שהוא חובש טבעת כסף, ואז מבצע אותה איפה שהוא רוצה, ומותר לו לעשות זאת, אז הוא יזכה בסמכות . ומי שרואה שהוא מוטבע עם חותם הח'ליף והוא מבני האשם או מהערבים, אז הוא משיג מנדט גדול, ואם הוא מהנאמן או שיש לו אב, אז אביו מת והופך להיות יורש, ואם אין לו אב, עניינו יהפוך למשהו המנוגד למה שהוא רוצה . ואם הוא ראה שלגורם חיצוני יש מנדט בטל . ומי שמוצא טבעת, יש לו כסף מהלא ערבים, או שנולד לו בן או נשוי, ומי שרואה את ציפורן הטבעת שלו הופך להיות לא יציב, סמכותו על ההפרדה מופרעת, ואם הוא רואה את ציפורן שלו נפל, בנו מת או הלך עם חלק מכספו . ומי שחוטף את טבעתו והוא מושל, אז הוא מוסר, רכושו נעלם, או שאשתו גרושה . ושעבור האישה הוא מות בעלה או האנשים הקרובים אליה ביותר, ונאמר שאם אדם עונד אותה, יחודש לו משהו המיוחס לזירה, ומי שרואה את הטבעת נשבר ונעלם והאונה נשארת, סמכותו תוסר ושמו, זיכרונו ויופיו יישארו . וטבעת הזהב היא כפירה והיא לא מוצאת חן בעיני דת ובגידה ברשותו ורמייה בעדרו, והטבעת עשויה מברזל של סולטן אמיץ או סוחר נבון, אך הוא בטל, והטבעת היא הובל על ידי שליט בו והם, והטבעת עם שתי האונות היא סמכות נראית ונסתרת, ואם הטבעת הזו היא של משהו המיוחס לסחר אז זה רווח ואם זה מיוחס לידע, אז זה מרפא אנשים של דת והעולם . והידוק הטבעת מעיד על נוחות ופות . מי שלווה טבעת, אז יש לו משהו שאין לו הישרדות, ומי שמכה בטבעת מנומשת, יש לו משהו שהוא מעולם לא היה בבעלותו, כמו בית, חיה, עוזרת בית או ילד . ואם הוא רואה טבעות שנמכרות בשוק, אז הוא מוכר את הרכוש של ראשי האנשים . אם הוא רואה את השמים גשמים כלבי ים, יהיו לו ילדים באותה שנה . הטבעת מיועדת לערבים לאישה, ועל טבעת הזהב נאמר שהיא אישה שכספה נעלם . ומי שאוטם את זה עם טבעת על הזרת שלו, ואז מסיר אותה ממנה ומכניס אותה למשהו אחר, אז הוא מוביל כנגד אשתו וקורא לשחיתות, ואם הוא רואה שהטבעת שלו על אצבע הטבעת שלו פעם אחת שלו ניצחון ופעם באמצע בלי להיות סביבו אז אשתו בגדה בו . מי שמוכר את הטבעת שלו לדירה, קמח או שומשום, הוא משאיר את אשתו עם מילים טובות או כסף . הציפורן נולדת, ואם שן הטבעת שלו היא מהותית, אז זה כוח עם טוב, פאר, כסף גדול, זיכרון ותפארת . אם ציפורן שלו הייתה של אקוומרינה, אם הוא היה שליט, הוא היה אמיץ, מלכותי וחזק, ואם הוא היה בילד, הוא היה ילד מנומס שהיה שק, ואם ציפורן שלו הייתה חרוזים, אז הוא היה סמכות חלשה ומעליבה, ואם הציפורן הייתה ירוקה ספיר, אז הוא נולד בשבילו ילד של מאמין שהוא עולם של הבנה, והטבעת היא מעץ של אישה צבועה או מלך של צביעות, ואם אישה קיבלה טבעת, היא הייתה מתחתנת או יולדת . ומסופר שאדם בא לאבן סירין ואמר : ראיתי כאילו הטבעת שלי נשברה . הוא אמר אם אתה מאמין שתתגרש מאשתך . עברו שלושה ימים בלבד לפני שהתגרש ממנה . גבר בא אליו ואמר : ראיתי שיש לי טבעת ביד שאאטום אותה בפי גברים וברחם של נשים, אז הוא אמר, אתה גבר שקורא בכל פעם למואזין מלבד התקופה בחודש הרמדאן, אז אסור לאנשים לאכול ולאכול . ומי שרואה שזה חותם לאדם על חימר, אז מי שחתום לו יזכה בסמכות מבעל הטבעת . ומי שרואה שמלך או שליט נתן לו את הטבעת שלו, הוא שם אותה והוא היה ראוי לכך, והוא הגיע לשלטון, אחרת הוא היה מחזיר את זה לעם שראה אותו או את השבט שלו או קרא לו בין העם או מקבילו בהם, ומכירת הטבעת שנפרדה מהאישה .