ומי שרואה שהוא מקיים את תפילת החובה ותפילתו הושלמה ונשיקתו מתיישרת, אז מתמלא הצורך שלו והוא מגיע למה שקיווה. ואם הוא רואה שהוא מתפלל את פאג'ר, אז הוא הרוויח מותר או הבטחה שהיא טובה או רעה, ואם הוא יראה שהוא מתפלל את תפילת הדהר, הוא ינצח על כל מה שהוא מבקש לעניין העולם הזה והבא. אם הוא רואה שהוא מתפלל ביום שישי, אז הוא ישלים את מה שהוא רוצה ויגיע למה שהוא מקווה, ואם הוא רואה שהוא מתפלל לאסר, זה רצון, אבל אחרי קשיים, ואם הוא רואה שהוא מתפלל מגריב, אז העניין שהוא ביקש מבחינת טוב או רע עבר, ואם הוא רואה שהוא מתפלל ארוחת ערב, אז הוא מתייחס לקרוביו ומגיע אליו לעונג ונאמר שקרה לו מרמה ובכי, ותנאי במה שציין הוא שהוא מקיים כל תפילה במועד לחלוטין, ואם יש בה ירידה או עלייה, זה מנוגד למה שהוזכר ומי שרואה שהוא מתפלל תפילה שהוחמצה מהתפילות הללו , ואז הוא מציין את מילוי דתו ומי שרואה שהוא מתפלל זמן קצר בתפילתו ואז הוא נוסע ומזה הוא ראה שהוא מתפלל לילה או יום מיותרים, אז הוא עושה מעשה צדק. ומי שרואה שהוא מתפלל כשהוא צוחק עליו, אז יש לו הרבה הסחת דעת ממנו. ומי שרואה שהוא מתפלל כשהוא צופה או במקום שאסור לתפילה, אז הוא השחית את הדת, ומי שרואה שהוא מתפלל ללא כיבוי, אז הוא חולה. הוא מתפלל מזרחה או מערבה, כפי שסטה מהאיסלאם ואולי עתר לאשתו. ד נאמר כי אנשי המסגד מתפללים למעט צ'יבלה, וכל מי שרואה מלומד שמתפלל ללא ציבלה או פועל בניגוד לסונה. , או שהוא מתפלל על הכעבה הפר את השריעה ועקב אחר הגחמות ומי שרואה שהוא מתפלל במדבר, זה גם נסיעה או חג'ג ', ומי שרואה שהוא מתפלל באחד משלושת המסגדים, זה עדות ל הכפלת שכרו וקבלת מעשיו. ומי שרואה שהוא מתפלל על בעל חיים, זה התרחשותם, ומי שרואה שהתפילה החמיצה את זמנה ולא מוצא מקום להתפלל בה בעניין קושי