נדיר, אמרו כמה מהביעים, הייתי הרעלה וצפיתי בתכונות המכובדות של מקדש אלכסנדריה, אז ראיתי כאילו אני על שפת ים חריפה על חוף צוק, אז נפלתי תחתיה, אז קמתי אחרי כולנו נפלנו ורצינו לקום מהמצוק ההוא. הנייר המכתבים שלי הוא רק עם אוכף של זהב, ברוקדה וברוקדה ונוצות וכבוד, אז התלבשתי בכבוד ורכבתי על הסוס הזה, ואם אני בקרב אנשים רבים ) הם הולכים בזמן שאני בעיצומו של אותם, כל כך מעט עבר, וקרה ביני לבין סגן הסולטנות האצילית, שני דברים והוא התבלבל וטרח באמירה והוא רצה לעשות דברים גדולים, אלוהים לא יכול לעשות את זה וראיתי שזה היה אימה, וזה היה הביטוי של אל-זקיבה ואני הייתי על זה. ואז אחרי המקרה הזה זמן קצר אחר כך, מישהו שסיפר לי על הגעתו של אותו אדם שראיתי שלף עם היד מתחת לצוק בעיניים, הגיע עם מסורת מכובדת להאציל את התביעה של הסולטנות הנכבדה לפער הנ~ל. ממה שקרה ביני לבינו, כך שנראיתי לפגוש אותו, ואם אני פרסי והשתמשתי בזה באופן שראיתי, אז לבשתי כבוד והשתטחתי לאלוהים הכל יכול, ולקח אחרי בביטוי שלו, ורכבתי על הסוס, והיצירה הלכה בדרך שראיתי, יהי שבח ותודה לאל, והזכרתי זאת כדי להראות עלי את ברכת האל .