אוויר

אוויר : אולי מצוין בשמו . מי שרואה את עצמו בו עומד, יושב או מחפש, אז הוא נמצא בגחמת דתו, או במרמה בעולמו, ורוח ההליכה שלו עבודתו באוויר או במצב של ערות, ואת שלו מקווה, אם הוא בכפירה שלו, אז הוא הכפירה שלו, ואם הוא רשות כופרים, אז חובו יושחת איתו, אחרת הוא ירא לנפשו איתו, ואם הוא בספינת הים , הוא מפחד מנזק . ואם הוא היה בנסיעות, הוא קיבל פחד . ואם הוא חולה, הוא מפקד על האבדון, ואם הוא נופל ממקומו, הוא ייפגע במצבו וייפול למעשיו, כי אלוהים אדירים אומר : ~ או שהרוח נושבת במקום מוחץ. ~ אם הוא מת בהפלה שלו, זו ההשגה הגבוהה ביותר של המטרה שמעידה מי שמת, כפירה או הרוג בערך . ובאשר לאוויר לבנות מבנה, או להכות בו קרש, או להתקין בו חיה או גלגל, ואם מת אדם חולה, או שאיתו מת חולה, וזה ארונו וקברו , אם זה היה ירוק, הוא היה קדוש מעונה, ואם הוא ראה את זה כשליט או שליט, הוא מבודד מעבודתו או שהוא איבד את כוחו על ידי מוות או חיים, ואם הוא ראה שהיה לו חוזה נישואין או בנה את משפחתו, אז הוא שולל איתה, וללא ביטחון ממנה, ואם הוא רואה שמי שנמצא בים, הספינה שלו נפגעת, או שהאויב שלו נלכד, או מישהו שמפקח על האבדון. שני הדברים . זה עשוי להצביע על מעשה מושחת שעשה ללא ידיעה או סונה, אם לא בנה אותו על יסוד, וגם לא מרקיזתו או פנסייתו מבוססת על החלטה . לגבי טיסה באוויר, זה מצביע על נסיעה בים או ביבשה . אם זה היה עם כנף, אז זה חזק יותר לבעליו, וזה בטוח בשבילו וניכר יותר, אז הכנף שלו עשויה להיות כסף שהוא לוקח, שליט שנוסע בזרועותיו ותחת כנפו . הדבר תקף גם לשחייה באוויר, והוא עשוי גם להצביע אם הוא ללא כנף, להונות את מה שנכנס אליו מבחינת ג'יהאד, חישוב או נסיעה מלבד זמן הנסיעה, ביבשה או בים, ומי שרואה שהוא עף כלאחר יד בשמיים, הוא נסע רחוק או זכה בכבוד . באשר לקפיצה, זה מעיד על העברה ממה שיש בה לאחרים, משוק לאחר, מבית ליישוב, או מהעבודה לאחר, לפי היקף שני המקומות. אם הוא יקפוץ מהמסגד לשוק, הוא יעדיף את העולם על פני העולם הבא, ואם הוא משוק לשוק מסגד, בניגוד לזה, וטיסה באוויר עשויה לעלות לאלה שמכפילים שאיפות ותקוות, ולהיות מקטרת . ממקום למקום, הופך ממדינה למדינה . הקפיצה הרחוקה היא מסע ארוך, כך שאם הקפיצה שלו תלויה במקל, הוא מסתמך על אדם חזק . באשר לצבעי האוויר, אם עיניו של המחפש השחירו עד שלא ראה את השמים, הרי שאם ראייתו הייתה הכהה ביותר בינו לבין ראשי מעליו, אז אם הוא לא הקצה אותו לראש, עיניו הסתנוורו ומבטו נחסם מאור ההדרכה, ואם החזון היה של העולם והם בוכים בחלום או בוכים או שהם מבקשים, בעוצמה יורדת עליהם כמו חושך, סבל או עגום או עקרות ועקרות . כנ~ל לגבי אדמומיות, ואת הערבים אומרים שנת הצחיחות : שנה מאובקת, עבור האבק לעלות לי מחומרת הצחיחות, כך שהאוויר הוא בעיני של הרעב, והוא מדמיין שיש עשן בתוכו, אז אם מי שמכהה את האוויר ממנו הוא עשן, אז זה ייסור מעקרות או ממשהו אחר, ובאשר לערפל זה בלבול ופתיה אנשים מוצפים בבלבול .