החווה : מציינת את האישה, כי היא חורשת, זורעת, מושקה, נושאת, יולדת ויונקת עד לקציר . והצמח מוותר על האדמה, אז הוא ייתן לה את בנו או את כספו, ואולי זה מציין את השוק, ופרנסתו, רווחיו והיתרונותיו נמצאים בשפע כל כך ברווחי המטעים, בצרכיו, ברווחיו ובהפסדיו, והוא מציין את שדה המלחמה ואת קציר הדוקרן שנקטפו בחרב . ואולי העולם ומעשיו צוינו על ידי קבוצת האנשים, הצעירים והזקנים שלהם, השייח 'שלהם והזקנים שלהם, כי הם נבראו מהאדמה, והם קיללו וגדלו כמו צמח מטע, כמו שאמר הקב~ה : ~ מאת אלוהים, נבטת מהאדמה צמח . ~ הדוקרנים בהיבט זה עשויים להצביע על השנים, החודשים והימים של העולם, ויוסף אל-סידיק, עליו השלום, פירש אותם בשנים, והם עשויים להתייחס לעושר העולם, חנויות ומזבלות, כדי לאסוף דוקרן אחד. באהבה רבה . אולי החקלאי ציין כל מקום בו הוא חורש למען הבאים, עובד למען תגמול ותמורה, כגון מסגדים, עניבות, גילוח הזיכרון ומקומות נדבה, כי אלוהים אדירים אומר : ~ מי שרוצה את הנולד, אנחנו חורשים יותר בשבילו ומי שחרש את זה מהעולם . ~ מי שחרש בעולם הזה חווה, הוא מתחתן עם אשתו . אם זה יגדל, אשתו תישא בזה . אם הוא היה רווק, הוא התחתן . אחרת, השוק שלו ינוע והרווחים שלו יגדלו, ואולי קודמו וצוותיו . אחרת הוא התגבש בלחימה, הוא אסף אותו אם זו כוונתו . מי שרואה גידולים נקטפים : אם זה היה במדינה בה הייתה מלחמה או עמדת התליין והלחימה, אנשים נספו בה בחרב, כמו שקורה בחלום עם מגל . ואם זה היה במדינה שאין מלחמה בה ולא ידוע בה, והקציר ממנה היה במסגד הגדול או בין החנויות או בין גגות התפקיד, אז זה חרב האל עם המגיפה או המגיפה . ואם זה היה באחד השווקים, היתרונות של אנשיה גדלו, והאושר הפך בקרבם עם הרווחים . ואם זה היה במסגד או במסגד של טוב, והאנשים היו אלה שלקחו את הקציר בעצמם מבלי שראו אלמוני קוצר להם, אז הם שכר ומעשים טובים שמשיגים כל מי שקצר . באשר לראות את הקציר בשני דונם של חריש, אם זה היה לאחר שהזריעה הושלמה ותובלה, אז זה תקף בה . ואם זה היה לפני השלמתו, אז זו מגיפה בחקלאות או צביעות במזון .