על פי הדעה שהאימאם של המוסלמים הורה לו לה : החוזה הנוכחי, זה משפיע על הכבוד והזכר מוקדם יותר בעולם ובדת . אם האפוטרופוס שלו נמצא מהקצה הרחוק ביותר של הגבולות המוסלמים כנציגו, אז הוא גם כבוד, כבוד וסמכות שיש בהם עיכוב ועיכוב כמו אחרי תפקיד זה מבטיחות . ומי שרואה שהוא נכנס לבית האימאם והתיישב בו ומרגיע אותו, אז הוא נכנס אליו במאפייני הפקודה שלו, ואם הוא רואה שהאימאם נתן לו משהו, אז הוא נגוע בגאווה, בגובה ובסמכות ככל שמייחסים לו אותה מתנה בפרשנות ובמהות . אם הוא רואה שהוא נלחם באימאם או בשליט בלעדיו בדברי חוכמה וצדק, אז הוא ינצח אותו זקוק לו . אם הוא רואה שהוא שונה לדלת האימאם : או דלתו של סגן מקרב סגניו, אז אויביו אינם מסוגלים לפגוע בו . אם הוא רואה שהוא נמצא בשמיכה עם האימאם במיטתו, ואין מעיל ביניהם, הרי הוא הקלה ממי שנגנב ממנו, וכספו ומה שיש לו ברשותו יישאר לאימאם בחייו או במותו . האימאם ראה שהמטופל : זו מחלת דת עבורו ושל צאנו למקומו . אם הוא מת, זו שחיתות בדת . והאימאם אל עדל נכנס למקום בו ברכה וצדק ייעלמו . אם הוא אימאם לא הוגן, אז הוא שחיתות ופורענות . ואם הוא רגיל להיכנס לזה, זה לא מזיק לו . ומי שאוכל עם האימאם אל-עדל ליד שולחנו, הוא ייפגע מכבוד וטוב בדתו ובעולמו ככל שיקבל אוכל, כמו גם המלך והסמכות כמו האימאם .