רואים את המחלה

באשר לפרשנות המחלה, אין זה ראוי לשבח, משום שמדובר בשחיתות בדת, ואולי המחפש נהג להכפיל שקר. נאמר כי מי שראה כי מחלתו איבדה מזמן את חטאיו ופגש את אלוהים במצבו הטוב ביותר וחלקם אמרו שמי שיראה שהוא חולה ללא כאב אז הוא היה רואה את תפוח העין ולא היה למות באותה השנה, ואם המטופל ראה שזה הופך לאמיתי הגוף שהוא מחוץ לביתו הוא מותו אלא אם כן הוא מדבר עם אנשים ומדבר איתם, כי זה סימן לחפותו. ומי שרואה שהסולטן חולה, הוא לא ראוי לשבח בזכותו של המחפש, ואם יש בינו לבין מריבה, הוא מובס. ומי שרואה שיש לו חולשה בעיניו, אז הוא חסר פרנסה, מצוקה, אשליה ועצב, ואם הוא רואה מישהו שמרפא אותו או הורג אותו, אז הוא מציין טוב וצדק. האמת שלו עשויה להיות שקר, ומי שרואה בפיו חולשה בזמן שהוא כואב לו, מכיוון שהוא ספג ייסורים מצד קרוביו, ומי שרואה כאב בצווארו, יהיה לו אמון שהוא מזניח, ו מי שרואה שלבו חלש וכואב, אז הוא אוכל את האסור או מעיד על צביעותו. זה עשוי להיות מסומן על ידי זקנתו של האדם והצורך הכופף והדעה. עם זאת, לצדו הוא כואב, וזה מעיד על לב בעייתי, צער ולחץ בחזה. ומי שיראה שהכבד שלו חולה, לא תהיה לו חמלה רבה כלפי ילדיו. ומי שרואה שידו חולה, אז אחיו, בן זוגו או חברו מייבש את אחיו או את בן זוגו או את חברו. מכיוון שזו עדות ומי שרואה שיש לו כאב בבטן כבד יותר מעיד על אהבתו לקרוביו ומי שרואה את כאבו הסודי מעיד שהוא שוכח להתמודד עם אשתו