באשר לקול ולדיבור, מי שרואה בגרונו סכר ולא פולט ממנו קול, חזונותיו מעידים על פתיחותו, ומי שרואה שהוא מדבר ערבית, זוהי השגת תפארת וכבוד. הוא ראה שהוא מדבר למילים שמוצדקות על ידי התבונה ויש להן טובות ותועלת, אז עדיף לו, ואם זה שונה ממנו אז הביטוי שלו נגדו ומי שראה שחבר בו דיבר מציין שמישהו הוא קדוש מעונה נגדו וחלקם אמרו שהקול הוא מוניטין של אדם בקרב אנשים. אם הוא חזק, טוב, אז הוא גאווה ומוניטין טוב. ואם זה שונה ממנו אז הביטוי שלו הוא נגדו והקול הגדול אינו זכותו של מחמוד לנשים