מי שרואה בידו חרב שהוא לא מתכוון להילחם איתה, אז זה מכה בסולטאן או בבן או אח. ככל שהמכה, אם הוא רואה שהוא הוכה ולא יצא ממנו דם, אז דבריו נכונים וטובים, ואם יצא ממנו דם והמוכה והמוכה לא הכתים אותו, הרי זה כסף אסור שפוקד אותו מבעליו, ואם הוא רואה שעל ידי מכה בו יד או ירך או אדם או פצע, זה נאום שנשבר בין המוכה ובין בן או אח או מישהו אחר ש מיוחס לו בפירוש, ואם הוא היכה בצווארו של אדם או שהראש ממנו, אז מושא הנושא מכה בשחרור טוב וגדול מהעושה, ומי שרואה שניתן לו חרב בידו ואז הוא מכה בילד ומי שרואה שחרבו נשברה או נופלת ממנו או שהוא נחטף ממנו, הוכה איתו, נגנב ממנו, מחונן, מושאל או נמכר, כי זה קורה בכוח שלו כמו כמו אותה תאונה