האם החזון מתבטא בצורה אחת , או שהוא שונה בהתאם לזמן, למקום ולגופים?   

האם החזון מתבטא בצורה אחת , או שהוא שונה לפי זמן, מקום וגופים? מה שצריך להבין על ידי המעבר ולהיות מודע היטב ; הסמלים עשויים להשתנות לפי הזמן והמקום , כך המעבר עלול לחצות חזון בזמן מסוים או במקום בהבעה , ואותו חזון עשויה לבוא לידי ביטוי ביטוי שונה , בשל ההבדל בזמן או במקום , ואת זה , אגב, קורה הרבה , וחלק כמה הסחורות עשויים להעריץ אותו במדע . לאדם החזון יש גם תפקיד בהבדל הביטוי ; טוב או חולה לפי תקפות ההגינות וכן הלאה בעניינים שקשורים לבלריה , ואולי להזכיר כאן את התמיכה של מה שאמרתי , את סיפור הטפיל כשהלך עם הצבא המוסלמי בלחימה בכופרים ביונה , ו זה היה בנו טפיל עמר בן , אמר הטפיל שאללה יהיה מרוצה ממנו : הוא אמר : יצא למי ששלח את מוסימילמה עם בני עמר, גם אם ראיתי חזון כלשהו, ​​ראיתי כאילו הראש שלי היה מגולח, וציפור יצאה מפי, כאילו אישה שמה אותי בנרתיק שלה, כאילו הבן שלי שואל אותי בדחיפות, אז הוא עבר ביני לבינו, אז דיברתי איתה, אז הם אמרו : טוב אז אמרתי : כפי שצירפתי, וגילחתי את ראשי אחר חתיכה, ואת הציפור פורוהי, נשים נוחתות במקום, זה היה נחרד להרוג קדוש מעונה, ובקשת בני עלי, מה שאני רואה רק את סדהיר בו את בקשת האישור, ולא רואים אותו מחובר לנסיעה זו, הוא אמר : הורג את הטפיל ביום יממה ובנו w כשהוא פצוע, אז ביום הירמוך הוא נהרג כשאהיד בתקופת שלטונו של עומר בן אל-חטאב, שאלוהים יהיה מרוצה ממנו . אבן אל-Qayyim אמר ~ זאד אל- Ma'ad ~ אחרי הסיפור ( 3/627 ): באשר הביטוי לגלח את הראש עם עמדה , זה בגלל גילוח הראש הוא הצבת שערו על הקרקע וזה אינו מציין רק את מיקום ראשו, מכיוון שהוא מצביע על ישועת הדאגה, המחלה או המצוקה למי שמתאים לכך, ועל העוני, המצוקה והפטירה של ההנהגה, הוא התעמת עם אלה שלא התאימו לו, אך בחלום הטפיל ישנם רמזים שחייבו שהוא יניח את ראשו, כולל : שהוא היה בג'יהאד ונלחם באויב בקוץ ובגבורה . כולל : שהוא נכנס לבטן האישה , שראה ארץ שהיא כמו אמו, וראה שהוא נכנס למצב שיצא ממנה, וזה מוחזר לאדמה, כמו שהוא אומר : { אשר יצרנו ובו Naidkm כולל Nkrjkm } טאהא : 155 , האישה הראשונה עם האדמה כשניהם הם מקום המגע, והכניסה הראשונה לנרתיקו היא על ידי חזרה אליו כפי שהיא נוצרה ממנו, ו הציפור הראשונה שיצאה ממנה עם רוחה, היא כמו הציפור שנלכדה בגוף, ואם היא יצאה ממנה זה היה כמו הציפור שעזבה את המרתק שלה והלכה לאן שהיא רוצה. לכן הנביא, יהי רצון שתפילת האל ושלום עליו אמר ~ כי נשמת המאמין היא ציפור שתלויה בעצי גן העדן. ” הועלה על ידי אחמד, אלנסאי ומאליק . ומשמעות ההערות : כלומר, הוא אוכל ודואג . אז הרהור במילים אלה של אבן אל-קיים ולמד לבטא ולמדוד כל חזון לפי בעליו ולזמן בו הוא נראה, ותקווה שהחברים ילמדו זה את זה במדע ביטוי החזונות, ללמוד שזה מדע שניתן ללמוד וללמד גם אם אלה שלא מסכימים עם הדעה הזו לא מסכימים איתנו, ואלוהים יודע הכי טוב .